ספרי דברים כ״ו

1 ספרי דברים פתח ↗

דברים יא יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם – בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן עֲקִיבָה. מִכָּן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם. אִם לִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם – דברים יא כא ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״, וְאִם לָאו – לְמַעַן יִקְצְרוּ יְמֵיכֶם, שֶׁכָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִדְרָשִׁים: מִכְּלַל הֵן לָאו וּמִכְּלַל לָאו הֵן. דברים יא כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם – בָּעוֹלָם הַזֶּה, וִימֵי בְנֵיכֶם – לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ – לָעוֹלָם הַבָּא. ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָכֶם״ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לָתֵת לָהֶם, נִמְצֵינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ – שֶׁיְּהוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כַּיּוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שופטים ה לא ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עֲתִידִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבֹא, וְאֵלּוּ הֵן: ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״, שיר השירים ו י ״יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה״, דניאל יב ג ״וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ״, ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״, נחום ב ה ״כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ״, תהלים מה א ״לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים״, הושע יד ז ״וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ״ וְגוֹ׳. וְאוֹמֵר תהלים קכא א: ״שִׁיר לַמַּעֲלוֹת״ – לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מַעֲלוֹת לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שִׁיר לַמַּעֲלָה אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת: שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. רַבִּי אוֹמֵר: שִׁיר לַמַּעֲלָה אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת: שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ! אוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְשִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר דניאל יב ג: ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״; מָה כּוֹכָבִים אֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה שִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת – כָּךְ צַדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים אֵין אוֹרוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְאוֹרוֹ שֶׁל זֶה – כָּךְ צַדִּיקִים. דָּבָר אַחֵר: ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים״ – אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ זְקֵנִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שופטים ה לא: ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״; מִי גָדוֹל: הָאוֹהֲבִים אוֹ הַמַּאֲהִיבִים? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּאֲהִיבִים, אִם הָאוֹהֲבִים ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״, קַל וָחוֹמֶר הַמַּאֲהִיבִים. דניאל יב ג ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״ – מָה כּוֹכָבִים רָמִים וּמְנוּטָּלִים עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים רָדִים וְשׁוֹלְטִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים פְּעָמִים נִכְסִים פְּעָמִים נִגְלִים – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן – כָּךְ הַצַּדִּיקִים! אוֹ בֵּין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בֵּין אֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר בראשית כח יד: ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ – אִם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵי הֵם כַּכּוֹכָבִים, וְאִם לָאו הֲרֵי הֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר מלכים ב יג ז: ״כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂימֵם כֶּעָפָר לָדוּשׁ״. דָּבָר אַחֵר: כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ישעיה סו כב: ״כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים״ וְגוֹ׳. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים – קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ישעיה סה כב: ״כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי״, וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג יח: ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִבְרֵאת אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, קַל וָחוֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר קהלת א ד: ״דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא״, אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּאן אֶלָּא ״אֶרֶץ הוֹלֶכֶת וְאֶרֶץ בָּאת וְדוֹר לְעוֹלָם עוֹמֵד״! וּלְפִי שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׂיהֶם, שִׁנָּה הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הושע ב א: ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְכָתוּב: ״כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – ״כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״, וְאִם לָאו – ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְאוֹמֵר ישעיה ל יז: ״עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן״, וְאוֹמֵר עמוס ה ג: ״כִּי כֹה אָמַר ה׳ הָעִיר הַיּוֹצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר״ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר: ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – זֶה מִסְפַּר שָׁמַיִם; ״כְּחוֹל הַיָּם״ – זֶה מִסְפַּר אָדָם. דברים יא כב כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר דברים יא יג ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יִשְׁנֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּסַלְעוֹ שֶׁלֹּא תֹּאבַד כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ב ד ״אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף״: מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לִקְנוֹתוֹ כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה קָשִׁים לִקְנוֹתָם, אוֹ מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לְאַבְּדוֹ כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה קָשִׁים לְאַבְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר איוב כח יז: ״לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית״, קָשִׁים לִקְנוֹתָם כְּזָהָב וְנוֹחִים לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית, איוב כח יז ״וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז״. הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: דברים ד ט ״רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד״ – מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁצָּד צִפּוֹר וּנְתָנָהּ בְּיַד עַבְדּוֹ. אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּצִפּוֹר זוֹ לִבְנִי, אִם אִבַּדְתָּ אוֹתוֹ – לֹא תְּהֵא סָבוּר צִפּוֹר בְּאִסָּר אִבַּדְתָּ, אֶלָּא כְּאִלּוּ נַפְשְׁךָ אִבַּדְתָּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים לב מז ״כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם״ – דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיק הוּא – ״הוּא חַיֵּיכֶם״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָיוּ מְסַגְּלִים אַחַר אֲבִיהֶם, אֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ, וְאֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ. זֶה שֶׁהָיָה מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם, וְזֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן. כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָמֵד שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בַּיּוֹם, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פְרָקִים בַּשַּׁבָּת, שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּחֹדֶשׁ – נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר משלי יג יא ״וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה״. וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: הַיּוֹם אֲנִי לָמֵד, לְמָחָר אֲנִי לָמֵד; הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹנֶה, לְמָחָר אֲנִי שׁוֹנֶה – נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר משלי י ה: ״אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ״, וְאוֹמֵר משלי כ ד: ״מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן״, וְאוֹמֵר קהלת יא ד: ״שׁוֹמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע״, וְאוֹמֵר משלי כד ל-לא ״עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים״ וְגוֹ׳. ״עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי״ – זֶה שֶׁקָּנָה שָׂדֶה כְּבָר, ״וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב״ – זֶה שֶׁקָּנָה כֶרֶם כְּבָר. הוֹאִיל וְקָנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶרֶם, וְקָרוּי אִישׁ וְקָרוּי אָדָם, לָמָּה נִקְרָא עָצֵל וַחֲסַר לֵב? שֶׁקָּנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶרֶם וְלֹא עָמַל בָּהֶם! מִנַּיִן שֶׁסּוֹפוֹ לְהַנִּיחַ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בַּפָּרָשָׁה? שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים״. וּמִנַּיִן שֶׁמְּבַקֵּשׁ פִּתְחָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה וְאֵינוֹ מוֹצֵא? שֶׁנֶּאֱמַר ״כָּסוּ פָנָיו חֲרֻלִּים״, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה״. מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָמְדָה בְּיָדוֹ – הוּא יוֹשֵׁב, מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא וּפוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים. מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה? בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ עָלָיו בַּקַּבָּלָה קהלת י ח: ״וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ״. הָא כָּל הַפּוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים – לְסוֹף שֶׁפּוּרְעָנִיּוֹת בָּאוֹת עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר משלי כז ז: ״נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת״ – תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לָמַד כָּל דָּבָר, לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד. דָּבָר אַחֵר: ״נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת״, מָה נָפָה זוֹ מוֹצִיאָה קֶמַח בִּפְנֵי עַצְמוֹ, סוּבִּין בִּפְנֵי עַצְמָם, קִבָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ תַּלְמִיד יוֹשֵׁב וּמְבָרֵר דִּבְרֵי תוֹרָה וּמְשַׁקְּלָם: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה דּוֹמֶה לִסְפוֹג, שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַכֹּל. שֵׁנִי לוֹ דּוֹמֶה לְמוֹךְ, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא צָרְכּוֹ – זֶה שֶׁאוֹמֵר ״דַּיִּי מַה שֶּׁשָּׁנָה לִי רַבִּי״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר משלי ה טו ״שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ״ וְגוֹ׳ – שְׁנֵה מִמִּי שֶׁעִמְּךָ בָּעִיר, וְאַחַר כָּךְ הִפָּרֵשׁ בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי לא יד: ״הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ״ – שְׁתֵה מֵימָיו שֶׁבְּרָאֲךָ, וְאַל תִּשְׁתֶּה מַיִם עֲכוּרִים וְתִמָּשֵׁךְ עִם דִּבְרֵי מִינִים. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ״ – בְּאֵר מִתְּחִלָּתוֹ אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא טִפַּת מַיִם מֵאֵלָיו, לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. כָּךְ תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לֹא לָמַד כָּל דָּבָר – לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד. ״וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ״ – דּוֹמֶה לִבְאֵר: מָה בְּאֵר מְנַזֶּלֶת מַיִם חַיִּים מִכָּל צְדָדֶיהָ, כָּךְ בָּאִים תַּלְמִידִים וְלוֹמְדִים הֵימֶנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ה טז ״יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ״ וְגוֹ׳. נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לְמַיִם: מַה מַּיִם חַיִּים לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה חַיִּים לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ד כב: ״כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם״. מַה מַּיִם מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קיט קמ: ״צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ״. מַה מַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר משלי כה כה: ״מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה״ – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט ח: ״תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ״. מַה מַּיִם חִנָּם לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה חִנָּם לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נה א: ״הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״. מַה מַּיִם אֵין לָהֶם דָּמִים – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין לָהֶם דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג טו: ״יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים״. אוֹ מַה מַּיִם אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר שיר השירים א ב: ״כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן״. מַה יַּיִן מְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט ט: ״פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב״. מַה יַּיִן אִי אַתָּה טוֹעֵם בּוֹ טַעַם מִתְּחִלָּתוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְיַשֵּׁן בַּקַּנְקַן סוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁמִּתְיַשְּׁנִים בַּגּוּף סוֹפָם לְהַשְׁבִּיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר איוב יב יב: ״בִּישִׁישִׁים חָכְמָה״ וְגוֹ׳. מַה יַּיִן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקַיֵּם לֹא בִּכְלִי כֶסֶף וְלֹא בִּכְלִי זָהָב, אֶלָּא בְּיָרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – בִּכְלִי חֶרֶס, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כִּכְלִי כֶסֶף וְכִכְלִי זָהָב, אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כְּיָרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – כִּכְלִי חֶרֶס. אוֹ מָה יַיִן פְּעָמִים שֶׁהוּא רַע לָרֹאשׁ וְרַע לַגּוּף, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר שיר השירים א ג: ״לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים״. מַה שֶׁמֶן יָפֶה לָרֹאשׁ וְיָפֶה לַגּוּף – כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה יָפִים לָרֹאשׁ וְיָפִים לַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר משלי א ט: ״כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר משלי ד ט: ״תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן״. נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט יא: ״וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים״. דָּבָר אַחֵר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִדִּבְרֵי תוֹרָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְקַיְּמוֹ, כְּשֵׁם שֶׁרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. וּמִנַּיִן שֶׁאִם שׁוֹמֵעַ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְשַׁכְּחוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ אֵין הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר דברים ח יט: ״וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח״. אִי אַתָּה מַעֲלִים עֵינֶיךָ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר משלי כג ה: ״הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ״, וְכָתוּב בִּמְגִלַּת חֲרִיסִים: ״יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ״. דָּבָר אַחֵר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, שֶׁמָּא תֹּאמַר: יִשְׁנוּ בְּנֵי הַזְּקֵנִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַגְּדוֹלִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, מַגִּיד שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים לג ד: ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב״ – כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא ״קְהִלַּת יַעֲקֹב״. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים כט ט: ״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם״. מָה אִלּוּ זֶה שֶׁעָמַד וְקִיֵּם תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת, מָה אִלּוּ לֹא עָמַד שָׁפָן בְּשַׁעְתּוֹ, עֶזְרָא בְּשַׁעְתּוֹ, רַבִּי עֲקִיבָה בְּשַׁעְתּוֹ – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת. וְאוֹמֵר משלי טו כג: ״וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב״, דָּבָר שֶׁאָמַר זֶה – שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר עמוס ח יב: ״יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה׳ וְלֹא יִמְצָאוּ״, רַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁהוֹלְכִים מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה עַל שֶׁרֶץ שֶׁנָּגַע בְּכִכָּר, לֵידַע אִם תְּחִלָּה הוּא אִם שְׁנִיָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם לוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה עֲתִידָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ מִיִּשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר דברים לא כא: ״כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ״, אֶלָּא: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר – וְלֹא יִמְצְאוּ דָּבָר בָּרוּר. דָּבָר אַחֵר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לוֹמֵד פָּרָשָׁה קָשָׁה וּמַנִּיחַ אֶת הַקַּלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר דברים לב מז: ״כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם״ – דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיקָן הוּא – הוּא חַיֵּיכֶם! שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי הֲלָכוֹת דַּיִּי; תַּלְמוּד לוֹמַר: הַמִּצְוָה, הַמִּצְוָה, כָּל הַמִּצְוָה. לְמוֹד מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים ח ג: ״כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם״ – זֶה מִדְרָשׁ, ״כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה׳״ – אֵלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי כז יא: ״חֲכַם בְּנִי״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר משלי כג טו: ״בְּנִי אִם חָכַם לִבְּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו שֶׁבָּאָרֶץ, אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״גַם אָנִי״, לְרַבּוֹת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמֵר אָדָם דִּבְרֵי תוֹרָה, יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לַעֲשֹׂתָהּ, תְּשׁוּבָתָהּ לַעֲשֹׂתָהּ. לָמַד אָדָם תּוֹרָה – הֲרֵי בְּיָדוֹ מִצְוָה אַחַת; לָמַד וְשָׁמַר – הֲרֵי בְּיָדוֹ שְׁתֵּי מִצְווֹת; לָמַד וְשָׁמַר וְעָשָׂה – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. לְאַהֲבָה, שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא חָכָם, בִּשְׁבִיל שֶׁאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, בִּשְׁבִיל שֶׁאַאֲרִיךְ יָמִים לָעוֹלָם הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַהֲבָה, לְמוֹד מִכָּל מָקוֹם וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ג יח: ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר משלי ד כב: ״כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם״, וְאוֹמֵר משלי ד ט: ״תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ״ – בָּעוֹלָם הַבָּא! משלי ג טז ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ״ – לָעוֹלָם הַבָּא; ״בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פְּעֻלָּתָם, דַּבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. הוּא הָיָה אוֹמֵר: וּמָה בֵּלְשַׁצַּר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְלֵי חוֹל הָיוּ, נֶעֶקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא – הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּעָקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא! דברים יא כב לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, אֵלּוּ הֵן דַּרְכֵי מָקוֹם? שמות לד ו ״ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן״, וְאוֹמֵר יואל ג ה: ״וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה׳ יִמָּלֵט״. וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם? אֶלָּא נִקְרָא הַמָּקוֹם רַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא חַנּוּן – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קמה ח: ״חַנּוּן וְרַחוּם ה׳״ וְגוֹ׳, וַעֲשֵׂה מַתְּנוֹת חִנָּם. נִקְרָא הַמָּקוֹם צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יא ז: ״כִּי צַדִּיק ה׳ צְדָקוֹת אָהֵב״ – אַף אַתָּה הֱיֵה צַדִּיק. נִקְרָא הַמָּקוֹם חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ג יב: ״כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה׳״ – אַף אַתָּה הֱיֵה חָסִיד. לְכָךְ נֶאֱמַר יואל ג ה: ״וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה׳ יִמָּלֵט״, וְאוֹמֵר ישעיה מג ז: ״כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי״ וְגוֹ׳; וְאוֹמֵר משלי טז ד: ״כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״. וּלְדָבְקָה בוֹ, וְכִי הֵיאַךְ אִפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם וְלִדְבֹּק בָּאֵשׁ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר דברים ד כד: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא״, וְאוֹמֵר דניאל ז ט: ״כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר״! אֶלָּא הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָלִיתָ לַמָּרוֹם וְנָטַלְתָּה, וְלֹא שֶׁעָלִיתָ וְנָטַלְתָּ בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּאִלּוּ עָשִׂיתָה מִלְחָמָה וְנָטַלְתָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים סח יט: ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי״. דּוֹרְשֵׁי הַגָּדוֹת אוֹמְרִים: רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? לְמוֹד הַגָּדָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו. עֲשִׂיתֶם מַה שֶׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶׁעָלַי דברים יא כג: ״וְהוֹרִישׁ ה׳״.

3 רש"י על תהילים פתח ↗

וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי. הַנְּעִימִים שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בְּמִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינָם שָׁבִים מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וְרַבּוֹתֵינוּ בִּבְרַיְתָא דְּסִפְרָא דְּרָשׁוּהוּ ספרי דברים כו בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁמֵּתוּ עַל יְדֵי הַסֶּלַע במדבר כ:יב, אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא סוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ. וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ וְלוֹמַר: דּוֹמִין אֵלּוּ לְעִקְּשׁוּת לְאוֹתָן שֶׁמֵּתוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל יְדֵי הַסֶּלַע עַל יְדֵיהֶם, כִּי אַף אֵלּוּ שָׁמְעוּ אֲמָרַי נְעִימִים וְאֵינָם שָׁבִים:

5 גבורות השם פתח ↗

צא ולמד. יש לך להתבונן איך הניח מה שרצה עשו לעשות ליעקב, והתחיל בלבן הארמי. ומה שרצה עשו לעשות ליעקב הוא מבואר בכתוב בראשית כז, מא, ואצל לבן לא נתבאר בכתוב. שאין הדעת נותן שיהיה שונא לבן אל יעקב מבלי סבה כלל, והיו הבנים בניו, והבנות בנותיו. ויאמר כי "לבן בקש לעקור את הכל", ויותר אמרו עליו ממה שאמרו על פרעה, שפרעה לא היה כוונתו רק על הזכרים, וזה אף על הבנות. ומה ראו רבותינו ז"ל ספרי דברים כו, ה על ככה, להגדיל מחשבת לבן, ולהניח את עשו, שלא דברו ממנו. ועוד, שאמר, פרעה לא רצה לעקור רק הזכרים בלבד, והכתוב אומר שמות טו, ט "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל", ורצה לאבד את הכל, לא את הזכרים בלבד.

6 רש"י על דברים פתח ↗

ואתחנן. אֵין חִנּוּן בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן מַתְּנַת חִנָּם – אַעַ"פִּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֵין מְבַקְּשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן וָאֶתְחַנַּן; דָּ"אַ זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת תְּפִלָּה, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:

7 רש"י על דברים פתח ↗

8 מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור פתח ↗

אני ולא מלאך: ספרי דברים כו, ח.

8 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

60 לשונו למעלה פל"ב תקסג.: "במכת דם נאמר גם כן שמות ז, יז 'כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי וגו'', מזכיר שם המיוחד בלבד. כי שאר מכות, אף על גב שהם שלא כמנהגו של עולם, אינם פלא כמו מכת דם. כי הצפרדעים והכנים, דרך היאור להשריץ צפרדעים, והעפר מגדל כנים. ולפעמים דֶבר בא לעולם, וכן השחין אינו שלא בטבע לגמרי, והברד גם כן, וכן הארבה אינו שלא בטבע לגמרי. וכן החושך, אין זה שנוי, רק העדר האור, ואינו דבר שנוי בעצמו. ועוד, כי אפשר להיות חושך, כמו ביום המעונן, ובלקות המאורות. אבל להיות מן המים דם, זה אינו טבעי לגמרי. וזה שדרשו ספרי דברים כו, ח 'ובמופתים' דברים כו, ח זה הדם. ובהגדה יתבאר זה באורך, עיין שם. לכך נאמר כאן גם כן שמות ז, יז 'כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה'', הזכיר שם המיוחד, כי בזאת המכה נודע אמתת שמו יתברך שעושה מופתים, כמו שדרשו 'ובמופתים' זה הדם". ולהלן ציון 66 יזכיר דברים אלו. ובכת"י שנב ביאר עוד שכל דם בעולם עומד לקבל פעולה ולהיפך לדבר אחר יובא להלן פנ"ז הערה 100.

9 רש"י על דברים פתח ↗

לאמר. זֶה אֶחָד מִגּ' מְקוֹמוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אִם תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלָתִי אִם לָאו ספרי:

10 רמב"ן על דברים פתח ↗

ה' אֱלֹהִים, רַחוּם בַּדִּין, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על דברים ג':כ"ד. וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הָרַב כִּי הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן הוּא כָּתוּב בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת וְהַשֵּׁנִי הוּא כָּתוּב בְּיוּ"ד הֵ"א, שֶׁבּוֹ אָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה' זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, אֱלֹהִים זוֹ מִדַּת הַדִּין. אֲבָל הַשֵּׁמוֹת הַנִּזְכָּרִים כָּאן אָדוֹן בְּמִדַּת רַחֲמִים. וְכָךְ אָמְרוּ בִּילַמְּדֵנוּ, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִי מִתְבְּעֵי לִי בְּדִין הַב לִי, וְאִי לָא מִתְבְּעֵי לִי בְּדִין רַחֵם עָלַי. כְּשֵׁם שֶׁאָמַר אַבְרָהָם ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי וְגוֹ', וְגַם בְּאַבְרָהָם כָּךְ הֵם כְּתוּבִים הָרִאשׁוֹן אָלֶ"ף דָּלֶ"ת וְהַשֵּׁנִי יוֹ"ד הֵ"א. וְעִנְיַן הַפָּרָשָׁה יוּבַן בָּזֶה, כִּי אָמַר וָאֶתְחַנַּן וְלֹא אָמַר וָאֶתְפַּלֵּל, כִּי יְדַבֵּר בִּתְחִנָּה. וְאָמַר אָדוֹן אֲשֶׁר בְּךָ הָרַחֲמִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ, כָּךְ הִיא תְּחִלַּת נְבוּאָתִי שֶׁהֶרְאֵיתָ לִי כְּבוֹדְךָ, דִּכְתִיב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים שמות ג ו, עִם הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, וְהָרְאֵיתִי לָדַעַת מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיוּ כְּמַעֲשֶׂיךָ הַגְּדוֹלִים וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ הַחֲזָקוֹת. וּמִכָּאן תָּבִין עוֹד בַּמֶּה הִתְאַנַּף בּוֹ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד. אֲבָל לְשׁוֹן סִפְרֵי ואתחנן כד, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה' זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֱלֹהִים זוֹ הִיא מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם. וְהַכַּוָּנָה לְפָרֵשׁ כִּי הַשֵּׁם הַשֵּׁנִי בְּכָאן הוּא מִדַּת הָרַחֲמִים, וְהוּא הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, וּשְׁאָר הַשֵּׁמוֹת כֻּלָּן מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ אֱלֹהִים שֶׁהוּא שֵׁם גַּם לַדַּיָּנִים, וְכָל שֶׁכֵּן אָלֶ"ף דָּלֶ"ת שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲדוֹנִים. וְהִנֵּה הִשְׁלִים הַתּוֹכָחוֹת בָּזֶה שֶׁהוֹדִיעַ אוֹתָם שֶׁגָּרְמוּ אֲבוֹתֵיהֶם רָעָה עַל עַצְמָם וְגַם עָלָיו גָּרְמוּ עֹנֶשׁ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ לָאָרֶץ, אֲבָל הֵם הַבָּנִים יַעַבְרוּ וְיִירְשׁוּ אוֹתָהּ אִם לֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה. וּלְכָךְ יַתְחִיל עַתָּה לְהַזְהִירָם בִּכְלָלֵי הַמִּצְוֹת שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא יִגְרְעוּ מֵהֶם:

1 דברים ג כג וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי יח כג ״תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת״.

2 שְׁנֵי פַרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי תִּכָּתֵב אַחֲרַי, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: דּוֹמֶה שֶׁזִּיֵּף מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁאָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁאוֹכֵל פַּגֵּי שְׁבִיעִית יִהְיוּ מְחַזְּרִים אֹתוֹ בַּקַּנְפוֹן. הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים, לִקְּטָה וְאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית, וְהָיוּ מְחַזְּרִים אוֹתָהּ בַּקַּנְפוֹן. אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹדִיעַ סִרְחוֹנִי, שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה אוֹמְרִים דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר נִאוּף אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר כְּשָׁפִים. הֵם רוֹאִים פַּגִּים תְּלוּיִים בְּצַוָּארִי וְיוֹדְעִים שֶׁבִּשְׁבִילָם אֲנִי מְחַזֶּרֶת. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי – תִּכָּתֵב אַחֲרַי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כז יד: ״כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״ וְגוֹ׳.

3 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ בִּקְרוּכִין שֶׁלּוֹ. הִגִּיעַ לְמָקוֹם צַר – נֶהֶפְכָה קְרוּכִין שֶׁלּוֹ עַל בְּנוֹ, נִסְמֵת עֵינוֹ, נִקְטְעָה יָדוֹ, נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם אוֹמֵר: כָּאן נִזַּק בְּנִי, כָּאן נִסְמֵת עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. אַף כָּךְ הַמָּקוֹם מַזְכִּיר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מֵי מְרִיבָה מֵי מְרִיבָה מֵי מְרִיבָה, לוֹמַר: כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מֹשֶׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים קמא ו: ״נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שׁוֹפְטֵיהֶם״.

4 דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: עֲבֵרָה שֶׁעָבַרְתִּי – לֹא תִכָּתֵב אַחֲרַי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ! שֶׁיְּהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲהָבוֹ מָחַל לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ אֶלֶף כּוֹרִים חִטִּים בְּשָׁנָה. הָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים: אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה יָכוֹל לַעֲמֹד בְּאֶלֶף כּוֹרִים חִטִּים בְּשָׁנָה וְאֵינוֹ מְמַשְׁכְּנוֹ הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא כָּתַב לוֹ אֲפוֹכִי! פַּעַם אַחַת שִׁיֵּר וְלֹא שָׁקַל לוֹ כְּלוּם. נִכְנַס הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ וְנָטַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְהֶעֱמִידָם עַל אֶבֶן הַמֶּכֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ הַכֹּל שֶׁלֹּא שִׁיֵּר בְּיָדוֹ כְּלוּם. אַף כָּל פֻּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עַל דָּוִד הָיוּ מְכֻפָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל ב יב ו: ״וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם״. רַבִּי חֲנִינָה אוֹמֵר: ״אַרְבַּעְתָּיִם״ – שִׁשָּׁה עָשָׂר.

5 אַף נָתָן הַנָּבִיא בָּא וְהוֹכִיחוֹ עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה. דָּוִד אָמַר שמואל ב יב יג: ״חָטָאתִי לַה׳״! מֶה אָמַר לוֹ? ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״. וְאוֹמֵר תהלים נא ו: ״לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי״.

6 שְׁנֵי פַרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ יְכוֹלִים לִתְלוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְלֹא בִקְשׁוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לִתְלוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לֹא בִקְשׁוּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם, מִי שֶׁאֵינוֹ אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִתַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶלָּא חִנָּם!

7 דָּבָר אַחֵר: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳, עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת נִקְרֵאת תְּפִלָּה: זְעָקָה, שַׁוְעָה, נְאָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ב כג-כד: ״וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם, וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם״. נִקְרֵאת בַּצַּר וּקְרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל ב כב ז: ״בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה׳״. נִקְרֵאת רִנָּה וּפְגִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ז טז: ״וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי״. נִקְרֵאת נִפּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט כה: ״וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה׳״. נִקְרֵאת פִּלּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט כו: ״וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה׳״. נִקְרֵאת עֲתִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כה כא: ״וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״. נִקְרֵאת עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קו ל: ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״ וְגוֹ׳. נִקְרֵאת חִלּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב יא: ״וַיְחַל מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳. נִקְרֵאת תְּחִנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳.

8 בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, מָשָׁל לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מְדִינָתָם קְלוֹנְיָא. פַּעַם אַחַת הָיוּ לוֹ שְׁנֵי אוֹיְבִים וְנָפְלוּ לְפָנָיו. אָמְרוּ: הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנְּבַקֵּשׁ בָּהּ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מְדִינָתֵנוּ קְלוֹנְיָא! כָּךְ מֹשֶׁה הָיָה מְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנָּפְלוּ סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו, אָמַר: הֲרֵי שָׁעָה שֶׁאֲבַקֵּשׁ בָּהּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶכָּנֵס לָאָרֶץ! לְכָךְ נֶאֱמַר בָּעֵת הַהִוא.

9 לֵאמֹר, זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי אִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה לִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עוֹשֶׂה. שמות יז ד ״וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה׳ לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם נוֹפֵל אֲנִי בְּיָדָם אִם לָאו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר שמות ו יב: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר במדבר יב יג: ״וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה׳ לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ וְאִם לָאו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר במדבר כז טו-טז ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה׳ לֵאמֹר יִפְקֹד ה׳״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים אִם לָאו. אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר? אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו.

10 דברים ג כד ה׳, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה׳ – זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד ו: ״ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן״. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים – זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כב ח: ״עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם״, וְאוֹמֵר שמות כב כז: ״אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל״ דברים ג כד.

8 רש"י על דברים פתח ↗

בעת ההוא. לְאַחַר שֶׁכָּבַשְׁתִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג דִּמִּיתִי שֶׁמָּא הֻתַּר הַנֶּדֶר:

8 אור החיים על דברים פתח ↗

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ בָּעֵת הַהִוא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ ספרי דברים כו כְּשֶׁרָאָה שֶׁנָּפַל סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו וְכוּ׳, לְדִבְרֵיהֶם חוֹזֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, וּלְפִי זֶה טַעַם הַמַּאֲמָר לוֹמַר שֶׁזּוּלַת מַה שֶׁהָיָה בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל כִּי הַגְּזֵרָה כְּבָר נִגְזְרָה.

9 רמב"ן על שמות פתח ↗

וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אע"פ שֶׁלֹּא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה עֲמָמִין, כָּל שִׁבְעָה עַמִּים בַּמַּשְׁמָע שֶׁכֻּלָּם בִּכְלַל הַכְּנַעֲנִי הֵם, וְאַחַת מִן הַמִּשְׁפָּחוֹת הָיְתָה שֶׁלֹּא נִקְרָא לָהּ אֶלָּא כְּנַעֲנִי. לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות י"ג:ה'. וּבֶאֱמֶת שֶׁהֵם בִּכְלַל כְּנַעֲנִי שֶׁהֵם בָּנָיו כֻּלָּם בראשית י טו טז, וּלְכָךְ כְּשֶׁאָמַר שמות י"ג:י"א "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי", יִכְלֹל בּוֹ אֶת כֻּלָּם, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב בְּכָל מָקוֹם "אֶרֶץ כְּנַעַן", אֲבָל בְּכָאן אֵין טַעַם שֶׁיַּזְכִּיר רֻבָּם וְיַנִּיחַ קְצָתָם בִּכְלַל כְּנַעֲנִי:וְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ ספרי דברים כו ט שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים הַלָּלוּ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְלֹא הָיְתָה כֵן אֶרֶץ הַשְּׁנַיִם הַנִּשְׁאָרִים, וּלְכָךְ יְבַשֵּׂר אוֹתָם בָּאָרֶץ הַזֹּאת, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי לְעִנְיַן הַבִּכּוּרִים, "וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", מַה אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הָאָמוּר לְהַלָּן אֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים אַף אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הָאֲמוּרָה כָּאן אֶרֶץ ה' עֲמָמִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵין מְבִיאִים בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינָהּ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. הֲרֵי מִעֲטוּ אֶרֶץ שְׁנֵי הָעֲמָמִים מִן הַבִּכּוּרִים לְפִי שֶׁאֵינָהּ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְר' יוֹסֵי מִעֵט אַף עֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁהָיְתָה שֶׁל אֱמוֹרִי לְפִי שֶׁגַּם הִיא אֵינָהּ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְהָאֱמוֹרִי הַמֻּזְכָּר כָּאן הוּא אוֹתוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ. וְכָעִנְיָן הַזֶּה שָׁנוּי בַּמְּכִילְתָּא בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת: וְעוֹד שָׁנוּי בְּסִפְרֵי דברים יח ב "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לוֹ", זוֹ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה עֲמָמִין, "בְּקֶרֶב אֶחָיו", זוֹ נַחֲלַת שְׁנֵי עֲמָמִים. הִפְרִישׁוּ בִּפְנֵי עַצְמָן ה' עֲמָמִין הַלָּלוּ, לְפִי שֶׁהֵם עִקַּר הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ הִבְטִיחָם שֶׁהִיא זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. וְרַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים שם נִתְקַשָּׁה בְּזוֹ הַבָּרַיְתָא. וְעַל הַדַּעַת הַזּוֹ הַכָּתוּב לְמַעְלָה ג ח "אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", לֹא בַּעֲבוּר זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הוֹסִיף שָׁם אֶת הַפְּרִזִּי, אֶלָּא בַּעֲבוּר אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, וְהֵם הַשִּׁשָּׁה גּוֹיִם הַנִּזְכָּרִים בְּכָל מָקוֹם, כִּי הַגִּרְגָּשִׁי פָּנָה וְלֹא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה רַק בַּפָּסוּק "וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ" וְגוֹ' דברים ז א, וְלָכֵן אָמַר רַבִּים. וְכֵן כָּתוּב שם כ יז "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי", וְלֹא הִזְכִּיר הַגִּרְגָּשִׁי, יִרְמֹז כִּי לֹא יָבֹא עִמָּהֶם בַּמִּלְחָמָה וְיִפְנֶה מִפְּנֵיהֶם:

10 רש"י על דברים פתח ↗

ה' אלהים. רַחוּם בַּדִּין:

« ספרי דברים כ״ה ספרי דברים כ״ז »